יום שבת, 20 באפריל 2013

כתיבה בבלוג


הכתיבה בבלוג מהווה עבורי משימה לא פשוטה בין היתר בגלל הצורך לכתוב אחת לשבוע פוסט חדש, דבר המחייב אותי לתכנן בכל פעם מה יהיה בפוסט הבא, לחפש חומרים ולהתחיל לכתוב.
אולם הקושי הגדול ביותר עבורי הוא השיתוף. מי שמכיר אותי יודע שקשה לי מאד לשתף גם מעגלים קרובים על אחת כמה וכמה שיתוף בבלוג פתוח לכל. שיתוף מזוהה עבורי בין היתר עם חשיפת יתר ואף חדירה לפרטיות ואולי זה מה שגורם לקושי.
למרות שגם ללא כתיבה בבלוג פתוח וחשוף, ה"אח הגדול" יודע והמידע מצוי ברשת או אצל חלק מהמשתמשים בה.
ה"אח הגדול" אוסף עלינו מידע כל הזמן למי אין כרטיס מועדון כלשהו?

תזכורת מארץ נהדרת


מקור הסרטון


הרי קופוני הקניות שנשלחים אלינו הם פועל יוצא של הקניות שעשינו וכרטיסי המועדון שבידנו.

גוגל
לדוגמה בעזרת חיפוש בגוגל אפשר למצוא מידע כמעט על כל מה שנחפש, על חברות, על תיקים פליליים או אזרחיים ועוד.
במרץ 2012 גוגל עדכנו את מדיניות הפרטיות שלהם. כך שאין דבר שאנו עושים בתוך גוגל והחברה לא יודעת עלינו. גוגל יודעים את תוכנו של כל מייל, ואנו רואים שבהתאם לכך הוא מצרף למייל פרסומות,  הוא יודע את כל החיפושים שבצענו ואת האתרים שנכנסנו אליהם. בעת פתיחת חשבון בגוגל אנו מסכימים לכך.

פייסבוק
מספיק שלמישהו יש פייסבוק וכבר אפשר לנתח את אישיותו לפיו. בפייסבוק אפשר לדעת איך כל אחד נראה, איפה הוא היה בתקופה האחרונה, מי הם בני משפחתו וחבריו ואיזה מוזיקה וסרטים הוא אוהב. וכך כל מי שיש לו חשבון בפייסבוק משאיר אחריו עקבות ומוותר על פרטיותו. ולא רק הוא גם למי שאין פרופיל אישי בפייסבוק תמונותיו יכולות להופיע ברשת, כיון שהועלו על ידי מי שיש לו חשבון כזה. כמובן תלוי הדבר בהגדרות הפרטיות שהגדרנו.

תיוגים
בעבר כשהיו מעלים תמונה בפייסבוק היה צריך לתייג את המופיעים בתמונה בכל תמונה בנפרד. היום בעזרת תוכנה לזיהוי פנים באופן אוטומטי שקיימת בפייסבוק, אחרים יכולים לעשות את התיוג מבלי שנדע. הפייסבוק מזהה את הפנים בכל מקום ומאפשר את התיוג ללא התראות.
התוכנה כל כך משוכללת שהיא מציעה לתייג אפילו פסלים שבהם דמויות של בני אדם  כך שאם היינו במקום מסוים ואנו לא רוצים שאחרים ידעו שהלכנו לשם, במקרה וצולמנו, יכול להיות שיתייגו אותנו  כנגד רצוננו. 

הפסלים המצורפים צולמו על ידי במוזיאון ראלי שבקיסריה וכפי שנראה בתמונות פייסבוק מציע לי לתייג אותם

פסל של אבן גבירול

פסל של הרמב"ם
שיתוף הוא אחד המאפיינים של ווב 2.0. את עולם הווב 2.0 ניתן לאפיין כבעל רמה גבוהה של אקטיביות ושיתופיות בין בני האדם ליצירת קשרים חברתיים, לשיתוף בחוויות אנושיות, ליצירת מידע חדש והפצתו המהירה ולשיתוף פעולה. (http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%95%D7%91_2.0).
בעידן הווב 2 דף בית הופך להיות אתר דינאמי ואפילו בלוג אם בעבר נבנו אתרי תדמית סטטיים שהציגו תחת הכותרת מי אני או אודות את בעל האתר כיום האתר הוא אתר דינאמי ומשתנה וניתנת אפשרות לגולשים בו להביע את דעתם על הכתוב. כיום מוסיפים לאתרים אף את סרגל השיתוף הכולל כפתורי שיתוף דרך יו טיוב, פייסבוק, טוויטר, לינקדין ועוד.
דוגמה לכפתורי קישור לשיתוף מתוך אתר http://www.addthis.com 

http://www.addthis.com 
נראה לי  כי חלק מהתהליך של מעבר מ- ווב 1 ל – ווב 2 הוא גם חלק מהתהליך האישי שלי המאפשר לי להתחיל ולשתף ולהיחשף בבלוג זה.




תגובה 1:

  1. שיתוף הוא אכן דבר מאד אינטימי,
    גם לי לא היה קל להיחשף מעל גבי הרשת, בעיקר לאור העובדה כי אני אף פעם לא יודעת מי קורא ומה מחשבותיו. עם זאת, גם אני כמוך, חשה שככול שני מתנסה בכך עוד ועוד, כך אני משתכללת ומצליחה לשלוט בחשיפה מבוקרת ולהתגבר על החששות שלי מפני חשיפה.

    השבמחק