יום שבת, 31 באוגוסט 2013

מעמד המורה

השבוע צד את עיניי מאמר שפורסם בפורטל מסע והפנה למאמר בכלכליסט של פרופ' שיזף רפאלי הדן במעמד המורה. ומציע בין היתר הגדרות חדשות לפיהן הדרך לשיפור ההישגים היא מערכת חינוך תובענית, ושינוי במעמד המורים. הפיכת מקצוע המורה למקצוע יוקרתי, תחרותי ומעורר קנאה.
"שינוי מעמד המורים"  הוא מטבע לשון שגור בפי נציגי ארגוני מורים. התחושה היא שקיימת לאורך השנים ירידה במעמד המורה. הסיבות לכך רבות ומגוונות:
אבדן הסמכות באופן כללי ההורית והמורית. המורה אינו בהכרח מקור הסמכות בכיתה.
מדיניות הענישה הרכה הנובעת מזכויות יתר (?) של התלמידים.
מעורבות והתערבות ההורים.
תוצאות הנמדדות בין היתר בזכאויות לבגרות ובמבחני המיצ"ב ועוד.
התנהגות והתייחסות המורים עצמם למקצוע
תכנית "אופק חדש" מנסה בין היתר להתמודד עם תדמית מקצוע ההוראה.
כהמשך לפוסט הדן במורה כמשווק הנותן מענה לכאבי הלקוח, אני רוצה להציג מנקודת מבט ההורה ובנימה אישית מספר דוגמאות למתן או אי מתן מענה לכאבי הלקוח.

***
לפני שנים רבות ליוויתי את בני לכיתה א'. הילד נכנס לכיתה שהוא קורא וכותב. ילד סקרן שאובחן בהמשך כילד מחונן. מורה א' שקיבלה אותו לכיתה התעלמה מהמידע שהועבר לה ואמרה שעליו ללמוד הכל מהתחלה.
מורה ב' הצליחה למנף את יכולותיו של בני הן בתחום הלימודי והן בתחום החברתי על ידי מתן העשרה לימודית וטיפוח מעמדו החברתי.
מורה ג' טענה בפני כי היא מקבלת לכיתה ילד כלוח חלק ולא הסכימה לעצתי לקבל טיפים מקולגה שהצליחה לחדור ללב הילד.
מורה ד' טענה בשעת משבר כי הילד מפונק וחסר גבולות.
מורה ה' לא הספיקה להגיע לילד כי תמיד היו כאלה שזקוקים יותר.
דוגמאות אלו הן רק קצת חוויותיי כהורה במערכת החינוך וקיימות עוד רבות.

***
אני רוצה להרחיב על דוגמה אחת המורה איליה. ד"ר מזין, המורה לפיזיקה האגדי מתיכון מכבים-רעות צוין ע"י תלמידיו כ"דמות המשפיעה ביותר עליהם אחרי ההורים". עבורו ההוראה היא שליחות. הוא אמנם מורה לפיזיקה אך המשמעות החינוכית של עבודתו רחבה יותר. הוא דורש נורמות של אחריות אישית, משמעת פנימית ודבקות במשימה, ומלווה את הדרישות בהומור שופע ובעידוד כל תלמיד להגיע למצוינות. בכל שנה לוקח איליה על עצמו לקדם מספר תלמידים מתקשים ולא מסתפק רק בהצטיינות של החזקים. תלמידיו משתתפים בהצלחה באולימפיאדות שונות. או כפי שמעיד איליה על עצמו . "אני קודם כל מעביר לתלמידים את הערכים, את הכבוד ההדדי", הוא מגלה. "אני חושב שאני קודם כל מורה לחיים, ורק אחר כך מורה לפיזיקה".  וכשנשאל מה ייקח את מערכת החינוך קדימה שהמורה והתלמיד יגיעו לכיתה בזמן, שכולם יהיו מסודרים, ששיעור יהיה שיעור, ששיעורי הבית יהיו שיעורי בית, שהדגמה תהיה הדגמה".   מתוך המורה של המדינה - על קו הסיום
מתוך אתר חיל האוויר


דר' איליה מזין

אז נכון לא כל המורים הם איליה ומצד שני יש עוד הרבה "איליה" במערכת. אך שיפור במעמד המורה לא יבוא ללא שינוי בקרב כולנו הורים מורים תלמידים החברה כולה. 

יום ראשון, 25 באוגוסט 2013

המורה כמשווק

במהלך סמסטר ב' עסקנו בין היתר בתוכניות לימודים ותכנון לימודים בקורס קוריקולום. בקורס שוחחנו על המונח קוריקולום ועל תכניות לימודים באופן כללי .
להלן מספר הגדרות שהופיעו במצגות הקורס של ד"ר אסמהאן מסרי- חרזאללה :
המונח "קוריקולום" כולל שלושה רכיבים:
א. תכניות הלימודים הפורמליות
ב. התכניות הבלתי פורמליות המתקיימות "במרחב החינוכי של בית-הספר"
ג. מכלול ההתנסויות של התלמיד בכל המסגרות החינוכיות והלימודיות. (דרור וליברמן, 1997).

כלומר מדובר בשלושה מרכיבים:

  • פורמאלי – מטרום חובה גיל 3 עד סיום האוניברסיטה נקבע ע"י משרד החינוך. הליבה של משרד החינוך.
  • בלתי פורמאלי – תכנית המופעלת מחוץ לבית הספר נמצאת תחת רשות מסויימת ופורמאלית מנהל חברה ונוער אחראי עליה.
  • לא פורמאלי – כל פעילות שמתנהלת בין הילדים באופן ספונטאני ללא  גב של מסגרת או ארגון
תכניות לימודים פורמאלית ובלתי פורמאלית מתקיימות במרחב הבית ספרי.  התכניות הבלתי פורמאליות יכולות להיעשות בתוך בית הספר ומחוץ לבית הספר. ואילו הלא פורמאלי זה לימוד עצמי התנסויות עצמיות.
שלושתם יחד החינוך פורמאלי הבלתי פורמאלי והלא פורמאלי הם מרכיבי הקוריקולום.
כל המכלול מהווה בסיס להכנת תכניות לימודים ותכנון לימודים.
המאמר לקראת המודל השלישי של ד"ר יורם הרפז מציג סינתזה בין מודל החינוך הישן ומודל החינוך החדש  ולפיו המורה אינו מעביר ידע אלא עומד במרכז בין הידע לתלמיד ומדריך את התלמיד איך להגיע לידע.  
המורה משנה תפקידו  ממורה ומחנך למדריך, מנחה, מתווך ומאמן והשאיפה שבהמשך יהיה מורה יוזם וחוקר כחלק מהחינוך הפורמאלי.
אני רוצה להוסיף למורה תפקיד נוסף שמתבצע בפועל גם כיום ללא הגדרה. המורה כמשווק. תהליך השיווק שמבצע המורה הוא של מוצרים רבים ושונים וללקוחות רבים ושונים כאשר לכל אחד מהם יש צורך להשתמש בסגנון אחר של שיווק.
המורה משווק את עצמו, את תוכנית הלימודים שלו, של בית הספר ושל משרד החינוך. המורה משווק לתלמידים למנהלים, לקולגות, להורים ולקהילה.
על מנת להצליח לשווק על המורה לדאוג שלקוחותיו השונים ייכנסו לתוך "משפך" השיווק כדי ש"יקנו" אל תוצרתו.

התהליך שנקרא גםKLT ( Know Like Trust)  ובו הלקוחות יכירו את המורה יחבבו אותו ויבטחו בו. בתהליך השיווק אנו מגיעים ללקוחות פוטנציאליים או שהם מגיעים אלינו  אולם משום שהלקוח הפוטציאלי אינו מכיר אתהמוכר מספיק עדיין, הוא חושש לקחת סיכון (כפי שזה נתפס בעיניו) ולהתאכזב. ולכן הוא לא ימהר לקנות מייד., ודאי לא בכסף רב. הדרך להפיג את חששות הלקוח היא לאפשר ללקוחות הפוטנציאליים המתלבטים, להתנסות בהכרות עם המשווק/המוכר מבלי לקחת סיכון גדול מידי מבחינתם.
אחרי מספר התנסויות חיוביות לאורך זמן, הלקוח ירגיש בנוח יותר ובטוח יותר לקנות ואם יהיה מרוצה להפוך ללקוח חוזר. זהו תהליך בו אנו מכניסים את הלקוח למשפך השיווק וגורמים לו בסופו של דבר לבצע קנייה של מוצר ואילו בבית הספר כולם "רכשו את המוצר" בטרם עברו את כל תהליך השיווק ולכן על המורה לבצע עבודה קשה יותר בתחום זה. המשפך השיווקי של המורה אינו  נראה כמשפך אם כי עדיין עליו לבצע תהליך בו של KNT 
העבודה נעשית על ידי מתן מענה "לכאב" של הלקוח. והמורה נדרש לתת מענה ל"כאב" של כל לקוח בנפרד אחרי שזיהה את "כאבו".התפקיד של המורה  הוא לעזור לקהל היעד להכיר אותו מקצועית ולגרום לקהל יעד זה לסמוך עליו.
לשם כך, עליו ללמוד לעומק את מאפייני קהלי היעד שלו.
ולהתאים מגוון מוצרים ושירותים שנותנים מענה לכל הצרכים, הדרישות והרצונות של קהלים אלו.

יום ראשון, 18 באוגוסט 2013

יש חיים (דיגיטליים) אחרי המוות

הכל נמצא ברשת צריך רק לחפש. לשפה נכנסה מילה חדשה לגגל . באתר מילוג המילון העברי החופשי ברשת מופיעה ההגדרה " חיפש באינטרנט באמצעות מנוע החיפוש של גוגל." 
אנחנו מחפשים מידע על כל דבר. על מקום עבודה מיועד, על מועמדים המגיעים לראיונות או על המיועדים לראיין אותנו, על חבר חדש שהכרנו ועל עוד הרבה מאד.
הטכנולוגיה משתלבת בחיי היום יום של כל אחד מאיתנו בבית, בעבודה, בחיי החברה, בכלכלה, בבריאות ובעצם בכל מקום.
לפני מספר חודשים צפיתי בכתבה ששודרה בתכנית המגזין של אשרת קוטלר – יש חיים אחרי המוות.


הכתבה עסקה בין היתר בטכנולוגיה המאפשרת לאנשים להנציח את עצמם גם אחרי מותם. בינתיים המתים "ממשיכים לחיות" ברשת האינטרנט באמצעות סרטונים והודעות טקסט, פרופילים בפייסבוק, בלוגים, ועוד.
פרופסור נפתלי תשבי שחוקר את משמעות ההנצחה ברשת בטוח שהטכנולוגיה המתפתחת תהפוך את המתים ל"חיים" יותר ויותר. "יש כיום המון חברות שמתפרנסות מהדברים האלה, ובעתיד יהיה גם ממש חיקוי של האדם", הוא מסביר.
גם היוזמה ."מימדים חדשים בעדויות " שמטרתה להקליט ראיונות עם ניצולי שואה תוך שימוש בטכנולוגיות חדשות וכך ליצור עדויות מוקלטות באיכות גבוהה בתלת מימד, רותמת את הטכנולוגיה לשרות ההנצחה.
אנשים שונים מתייחסים לנושא ההנצחה בכלל וההנצחה ברשת בפרט בדרכים שונות. יש שמתרחקים מכל הצד הוויזואלי עד כדי כך שהם נמנעים אפילו להביט בתמונות ובמזכרות אחרות ואחרים הם ההפך בדיוק. אני מצאתי עצמי מחפשת ברשת אודות היקרים שאיבדתי, ועל הנצחה באופן כללי. החיפוש איפשר לי למצוא מידע רב שידעתי וגם כזה שלא. וגרם לי להמשיך ולפתח פרויקטים משפחתיים שנעצרו ולתכנן אחרים נוספים לעתיד. גם האתר שבניתי בעקבות המסע לפולין מהווה בחלקו סוג של הנצחה.
בכיתה ז' מתבקשים התלמידים כחלק מתכנית הלימודים לכתוב עבודת שורשים. על מנת שלא ייווצר מצב שאחים צעירים יעתיקו את העבודה מאחיהם  הבוגרים משתדלים מדי פעם לשנות  את מבנה העבודה. אולם בכל העבודות יש דרישה אחת בסיסית שלא משתנה בנייה של אילן יוחסין.
תוצאות החיפוש בנושא אילן יוחסין מציג בין היתר אתרי אינטרנט או תוכנות לבניית אילן יוחסין ברשת המאפשר ביצוע התאמות עם עצי משפחה הקיימים ברשת והבנויים על אותה התוכנה. אילנות היוחסין הנמצאים ברשת מכילים אף הם מידע אודות חיים וכאלה שלא. ומהווים אף הם סוג של הנצחה.
דווקא בניית אילן היוחסין הדיגיטלי מאפשר הוספת קבצי מדיה מסוגים שונים כגון תמונות, סרטונים, צלילים ועוד. משימה זו כמו משימות רבות נוספות מאפשרות לפתח את המיומנויות הנדרשות מהתלמידים במאה ה- 21 כפי שלמדנו בקורס טכנולוגיות כסוכני שינוי בבית הספר  כגון מיומנויות מידע מדיה וטכנולוגיה,  למידה והמצאה, חיים וקריירה (מתוך מצגת הקורס דר' גילה לוי עצמון) בנוסף מהווים אלו גם חלק מהשיתוף ברשת (ווב 2)
אודות הנושא מוות בעידן הדיגיטלי בבלוג אבק דיגיטלי

יום ראשון, 11 באוגוסט 2013

אנשים אנלוגיים בעולם דיגיטלי

זו כותרת הכתבה ששודרה בתכנית המגזין של אושרת קוטלר. 



בכתבה הוצגו אנשים שלא  מתחברים לטכנולוגיה (טכנופוביים) ביניהם מוטי ששון ראש עיר מצליח שמוקף בעט ועיפרון ומחק, סבתות שהתלוננו שהנכדים מתסכלים עליהן דרך האייפון.
בקורס טכנולוגיות כסוכני שינוי בביתי הספר הכרנו סיווג של אנשים על פי רמת אימוץ החדשנות שלהם ועל פי המאפיינים שלהם:
החדשניים
האנשים החדשניים, 2.5% , הם המתלהבים -  אוהבי הטכנולוגיה והחדשנות באופן גורף.
הם יחפשו באופן פעיל חדשנות וישלמו מחיר גבוה על מוצרים חדשניים גם אם אינם יודעים בוודאות כיצד יעבדו. הם מתמודדים עם אי הודאות ומוכנים לקחת סיכונים. אינם זוכים לאמינות רבה ולכן יש להם חלק מוגבל בלבד בפעפוע של החדשנות.
המאמצים המוקדמים - מובילי הדעה
אלה הם בעלי החזון. לעומת החדשניים, המאמצים המוקדמים מוגדרים כמובילי דעה, אשר מסוגלים להשפיע על הגישה של אחרים. ממוקמים במרכז הרשת החברתית – בעלי סטאטוס חברתי וטווח השפעה רחב, בעלי מיומנות טכנית , חשופים לרשתות תקשורת, התנהגות בהתאם לנורמות חברתיות, לכן מקובלים כדוגמה לאחרים במערכת החברתית  
הרוב המקדים
אלה האנשים המעשיים, הפרקטיים. בעלי קשרים חברתיים טובים אך אינם בעמדת מנהיגות בדומה למאמצים המוקדמים. הם שקולים בתהליך אימוץ החדשנות.
הרוב המאחר
השמרנים, אלה ממתינים עד שרוב מכריהם יאמצו את החדשנות. הם ספקניים לגבי החדשנות אך פועלים תחת לחץ חברתי וצורך כלכלי. זקוקים לתמיכה של הרשת החברתית הקרובה כדי לספק להם ביטחון בהחלטה שלהם.
המאחרים
הספקניים, בעלי השקפה מסורתית וספקנית לגבי חידושים. שייכים לקבוצה חברתית סגורה יחסית.
הם מבקשים לדעת בוודאות שהחדשנות עובדת כראוי לפני שהם מנסים אותה. לכן הם ממתינים, צופים בשאר חברי הקבוצה, ומתעכבים בהחלטת האימוץ שלהם.
הטכנופובים - הם   המאחרים באימוץ המהווים  כ -  16% מהאוכלוסייה, הם האחרונים לאמץ טכנולוגיה חדשנית, אינם אוהבים שינויים, ספקניים  ואינם נוטים להיות מנהיגים או מובילי דעה (מתוך מצגת הקורס המודל של רוג'רס  שלבים באימוץ של טכנולוגיה חדשה).
ניתן לראות שמי שמושך את הטכנופוביים לשנות את גישתם הם המשתמשים כיום בטכנולוגיה, מובילי השינוי או מאמצי השינוי .  
ראש עיריית חולון נבחר על ידי המגזין הבריטי "מונוקול" לאחד מעשרת ראשי הערים הטובים בעולם, לאור התפתחות העיר  בתרבות, בחזות ובתדמית, והפיכתה לעיר הילדים והצעירים. חשוב במקרה כזה להקיף את עצמך באנשים הנכונים כדי להצעיד  את הארגון קדימה.
במאמר של פרופ' גבי סלומון פדגוגיה וטכנולוגיה מי מכשכש במי? (2000) הוא מתייחס לנושא השינוי וטוען "אסור שנגיע למצב שבו יכשכש זנב הטכנולוגיה בגוף החינוך. התפיסה הפדגוגית צריכה להיות פתוחה לחידושים טכנולוגיים אך לא לתת להם להוביל אותה באף. פדגוגיה המתעלמת ממה שהטכנולוגיה מציעה לה היא פדגוגיה אנכרוניסטית הפוגעת בעצמה כיוון שהיא מעקרת את מה שעשוי לאפשר את מימושה. מצד שני, טכנולוגיה שניתנת לה הפריווילגיה להכתיב את הפדגוגיה הופכת אותה למערכת של פעילויות של למידת- סרק המקשטות את המיחשוב כדי להצדיק את קיומו."


במצב בו מי שמוביל תהליך אף אם הוא עצמו אינו טכנולוגי, אבל יודע להקיף עצמו באנשים המתאימים ולנהל אותם, אפשר להנות מפירות הטכנולוגיה. אולם רצוי וכדאי לעבור לקבוצת ה"רוב המאחר" .

חלק מתלמידיי  בעיקר הגימלאים שבהם, שייכים לקבוצת המאחרים באימוץ והדבר הראשון שנדרש ממני הוא להסיר את מחסום הפחד והחרדה. אחת הדרכים שבהם אני  נוקטת היא לתת להם מעבר להסבר התאורטי על המחשב לגעת ב"ברזלים"  לראות ולמשש מהנמצא בתוך הקופסא. רובם מציינים בפני שההכרות הזו עם המחשב עוזרת להם להוריד את רמת החששות.

יום שבת, 3 באוגוסט 2013

למה אם בכלל צריך ללמוד במסגרת התואר HTML5 ?

כחלק מתוכנית הלימודים בסמסטר ג' אנו לומדים קורס HTML5 או בשמו המלא שפות וכלים לעיצוב סביבות למידה מתוקשבת.
מטרות הקורס על פי הסילבוס : 
" מטרות הלמידה
הקורס מיועד להיכרות עם טכנולוגיות המשמשות לבניית אתרי אינטרנט על בסיס HTML5  יושם דגש על הקניית ידע יישומי המתבסס על היבטים תיאורטיים הטמעתו ומימושו באמצעות כלים ייעודיים לבניית אתרי אינטרנט אינטראקטיביים לצורכי לימוד הדרכה כמו כן הקורס יעסוק בעקרונות של עיצוב האתר אינטראקטיבי תוך שימוש בשפות מקובלות לעיצוב.
HTML5 - עקרונות מבנה עמוד תגי עיצוב תגים סמנטיים משפחות תגי תוכן הוספת מדיה (תמונות וידאו סאונד הטמעה ממקור חיצוני) טבלאות תפריטים  שימושיות נגישות ועימוד.
CSS3 - מרכיבי השפה, הגדרות סגנון והקשר, גופנים, צבעים ורקעים, דרוג וירושה,  D2 ,D3 אירועי CSS3  , הטמעה בעמוד ה - HTML

מטרות משנה של הקורס
  1. להכיר מונחים מרכזיים מעולם המולטימדיה והלמידה . 
  2. להתנסות באופן מעשי בבניית אתר אינטרנט לצרכיי למידה .
  3. הוראתי - להעריך את תרומת אמצעי המולטימדיה לתהליך הלימודי   "



נשאלת השאלה מדוע בכלל יש צורך ללמוד HTML5 כחלק מלימודי התואר ? מה תתרום לי הלמידה הזו?
אלו הטוענים שהקורס מיותר טוענים בין היתר שהקורס לא תורם לעבודה כמורה בבית הספר, שלא נראה שישתמשו בידע הניתן בקורס אי פעם, אחרים טעונים שאילו רצו לדעת HTML היו  לומדים תכנות או שפת קוד  וכמו כן הנושא מורכב ומהווה נטל  מיותר. טיעונים כמו אלו ודומים להם אפשר להציג גם לגבי קורסים נוספים שלמדנו כגון רב תרבויות.

אני רוצה לסנגר על הצורך ללמוד HTML5 כחלק מלימודי התואר,
גילוי נאות  - אני מכירה היטב ואף לימדתי ואני מלמדת HTML  במסגרות שונות כגון קורסים לגמול השתלמות וחוגי העשרה ובנוסף עבדתי  בתחום בניית אתרים ולצורך זה אף למדתי תכנות PHP  בקורס עיצוב יישום אינטרנט באמצעות PHP במרכז ההדרכה של חברת  אינטרביט.

לדעתי, הקורס מאפשר לנו להכיר קצת מה מסתתר מאחורי הקלעים של אתרי אינטרנט ולאיזה דגשים יש לשים לב. כאשר אנו עוסקים בסביבות מתוקשבות אינטראקטיביות יש לקחת בחשבון את אותם הדגשים כגון: לאיזו פלטפורמה אנו יוצרים את יחידות הלימוד שלנו מחשב, טאבלט, טלפון נייד ואולי לשלושתם ? איך תראה יחידת הלימוד שלנו בדפדפנים השונים וברזולוציות השונות?  איך לתכנן את יחידות הלימוד כך שהן יתחשבו בשונות שבין התלמידים ובצרכים הקשורים לנגישות לדוגמה שילוב צבעים מיטבי, גודל גופן וכד'.
כאשר פיתחנו את יחידת הלימוד בגוגל סייט  בחלק מהמקרים נאלצנו להיכנס ממש לתוך קוד הדפיםHTML   ולשנות מתוך הקוד ואף להשתמש ב – CSS  על מנת לקבל את התוצאה הרצויה. ידע אפילו כללי ב -   HTML5  וב –  CSSיאפשר לנו ליצור ביחידות הלימוד המתוקשבות תיקונים בקוד כדי להגיע למה שנרצה. הדבר נכון גם לגבי שימוש בבלוג והטמעת אובייקטים בתוכו דרך הקוד. כמו כן בפלטפורמות נוספות כגון וורדפרס אפשר לשלב קודים מוכנים בהתאם לצורך, רק צריך לדעת היכן לשים אותם והקורס הנוכחי מאפשר לנו את הידע הזה.

כמי שהנושא מוכר לה היטב כלומדת, מלמדת ומשתמשת ברצוני לציין שדר' יאיר צדוק מלמד באופן מאד ברור וקשוב מאד לכל התסכולים של הסטודנטים בקורס.

ולמי שרוצה להרחיב בנושא מצ"ב קישור לסדרת מפגשי לימוד - HTML5 מטעם איגוד האינטרנט הישראלי 

ומידע נוסף במגזין טכנולוגיה - איגוד האינטרנט הישראלי