הרהורים ומחשבות בעקבות הכתיבה בבלוג – סיכום ביניים

סיכום תקופה -  אני מנצלת את הצורך בהגשת רשומה רפלקטיבית, המסכמת את חווית הכתיבה שלי בבלוג לבצע הקלטה אישית מצולמת (עוד התקדמות אחרי הקלטה קולית במדריך שיצרנו בסמסטר ראשון) לשבור מחסום נוסף של חשיפה. (אני מעלה את הסרטון למרות שהוא יכול להיות יותר איכותי מבחינת אור ורעשי רקע ויש מקום לשיפור)
צפייה בסרטון לא מחליפה את קריאת הטקסט.

1. הדרישה לכתיבה שבועית -  בשלב ראשון בניתי טבלת המכילה תאריכים ונושאים לכתיבה וזאת כדי ליצור מאגר נושאים על מנת שלא אצטרך "לשבור את הראש" ולחפש נושא בכל שבוע. כמו כן אוכל לעקוב אחר הביצוע של המטלה. בפועל מצאתי את עצמי דנה עם עצמי לגבי הנושא השבועי והרבה פעמים שיניתי אותו בעקבות הארה/ אירוע שחוויתי.
2. התחלתי לאהוב את הכתיבה והדרישה לכתוב אחת לשבוע פגמה בהנאה של הכתיבה.
3. מטלת הבלוג הוסיפה לעומס הרב בסמסטר הקיץ. הייתי מעדיפה בסמסטר כל כך עמוס לאפשר כתיבה בכל שבועיים ולא לחייב לכתוב בכל שבוע.
4. כתיבת הבלוג שברה אצלי את מחסום החשיפה בעבר כתבתי בלוג אישי "למגירה".
5. הכתיבה עצמה גזלה ממני שעות רבות (ניסוח, תיקונים ועוד) וגם כשלא כתבתי בפועל המוח היה עסוק במחשבות על...
6. בחלק מהרשומות חשתי כי אפשר היה להרחיב ולפרט יותר ובפועל כתבתי בקיצור את כותרת הרעיון ועוד מספר משפטים ולא תמיד פיתחתי אותו על מנת שלא יהיה ארוך מדי.
7. לאחר כל פוסט שפרסמתי שלחתי הודעה למספר חברות שלא לומדות איתי שהגיבו בבלוג או במייל ונתנו לי את הכוח להמשיך.
8. בלוג הוא כלי עוצמתי שיאפשר לי בהמשך קידום אישי/מקצועי על ידי הרחבת הנושאים מעבר לתחום הלמידה והגדלה של מעגל הקוראים בהתאם.

לסיום אני מאחלת לכולנו שנה טובה וגמר חתימה טובה.

לקראת סיום סמסטר הקיץ.

אנו מתקדמים לעבר המטרה סיום התואר. לכל סמסטר היה קצב משלו כשעברנו את הראשון נאמר לנו כי בשני "נלכלך את הידיים" עם הכנת יחידת הלימוד המתוקשבת בגוגל סייט. ואז הגיע הסמסטר השלישי...

אמנם התריעו מראש שזה יהיה סמסטר עמוס מאד, אולם לא תיארתי לעצמי עד כמה. המטלות לא הפסיקו להגיע  בכל שעור אליו נכנסנו יצאנו עם עבודה חדשה, עבודה "קטנה" שדרשה מאיתנו לשבת שעות ארוכות,  לילות לבנים.

מאז שהציגה לנו חגית מישר טל בקורס את ציר הזמן חשבתי לשלב אחד כזה בבלוג שלי ולא מצאתי נושא מתאים

והנה החלטתי לתת את הבמה לרשימת הנושאים ועבודות בקורס על ידי שימוש בציר זמן

ציר הזמן אינו כולל את הרשומה השבועית בבלוג.

ברצוני לאחל לכולנו סיום סמסטר קל ומועיל והצלחה במבחן הממשמש ובא בנושא מחקר מתקדם בחינוך.

ועכשיו אחרי שהעומס כמעט מאחורינו וסמסטר ד' ועבודת הגמר לפנינו

נקווה להמשך פורה ומעניין וכמובן, סיום מוצלח !!!

שנה טובה

מעמד המורה

השבוע צד את עיניי מאמר שפורסם בפורטל מסע והפנה למאמר בכלכליסט של פרופ' שיזף רפאלי הדן במעמד המורה. ומציע בין היתר הגדרות חדשות לפיהן הדרך לשיפור ההישגים היא מערכת חינוך תובענית, ושינוי במעמד המורים. הפיכת מקצוע המורה למקצוע יוקרתי, תחרותי ומעורר קנאה.

"שינוי מעמד המורים"  הוא מטבע לשון שגור בפי נציגי ארגוני מורים. התחושה היא שקיימת לאורך השנים ירידה במעמד המורה. הסיבות לכך רבות ומגוונות:

אבדן הסמכות באופן כללי ההורית והמורית. המורה אינו בהכרח מקור הסמכות בכיתה.

מדיניות הענישה הרכה הנובעת מזכויות יתר (?) של התלמידים.

מעורבות והתערבות ההורים.

תוצאות הנמדדות בין היתר בזכאויות לבגרות ובמבחני המיצ"ב ועוד.

התנהגות והתייחסות המורים עצמם למקצוע

תכנית "אופק חדש" מנסה בין היתר להתמודד עם תדמית מקצוע ההוראה.

כהמשך לפוסט הדן במורה כמשווק הנותן מענה לכאבי הלקוח, אני רוצה להציג מנקודת מבט ההורה ובנימה אישית מספר דוגמאות למתן או אי מתן מענה לכאבי הלקוח.

***

לפני שנים רבות ליוויתי את בני לכיתה א'. הילד נכנס לכיתה שהוא קורא וכותב. ילד סקרן שאובחן בהמשך כילד מחונן. מורה א' שקיבלה אותו לכיתה התעלמה מהמידע שהועבר לה ואמרה שעליו ללמוד הכל מהתחלה.

מורה ב' הצליחה למנף את יכולותיו של בני הן בתחום הלימודי והן בתחום החברתי על ידי מתן העשרה לימודית וטיפוח מעמדו החברתי.

מורה ג' טענה בפני כי היא מקבלת לכיתה ילד כלוח חלק ולא הסכימה לעצתי לקבל טיפים מקולגה שהצליחה לחדור ללב הילד.

מורה ד' טענה בשעת משבר כי הילד מפונק וחסר גבולות.

מורה ה' לא הספיקה להגיע לילד כי תמיד היו כאלה שזקוקים יותר.

דוגמאות אלו הן רק קצת חוויותיי כהורה במערכת החינוך וקיימות עוד רבות.

***

אני רוצה להרחיב על דוגמה אחת המורה איליה. ד"ר מזין, המורה לפיזיקה האגדי מתיכון מכבים-רעות צוין ע"י תלמידיו כ"דמות המשפיעה ביותר עליהם אחרי ההורים". עבורו ההוראה היא שליחות. הוא אמנם מורה לפיזיקה אך המשמעות החינוכית של עבודתו רחבה יותר. הוא דורש נורמות של אחריות אישית, משמעת פנימית ודבקות במשימה, ומלווה את הדרישות בהומור שופע ובעידוד כל תלמיד להגיע למצוינות. בכל שנה לוקח איליה על עצמו לקדם מספר תלמידים מתקשים ולא מסתפק רק בהצטיינות של החזקים. תלמידיו משתתפים בהצלחה באולימפיאדות שונות. או כפי שמעיד איליה על עצמו . "אני קודם כל מעביר לתלמידים את הערכים, את הכבוד ההדדי", הוא מגלה. "אני חושב שאני קודם כל מורה לחיים, ורק אחר כך מורה לפיזיקה".  וכשנשאל מה ייקח את מערכת החינוך קדימה?  שהמורה והתלמיד יגיעו לכיתה בזמן, שכולם יהיו מסודרים, ששיעור יהיה שיעור, ששיעורי הבית יהיו שיעורי בית, שהדגמה תהיה הדגמה".   מתוך המורה של המדינה - על קו הסיום

מתוך אתר חיל האוויר

שהביאני עד הלום

האנשים שהשפיעו על בוגרי קורס 166

דר' איליה מזין

אז נכון לא כל המורים הם איליה ומצד שני יש עוד הרבה "איליה" במערכת. אך שיפור במעמד המורה לא יבוא ללא שינוי בקרב כולנו הורים מורים תלמידים החברה כולה. 

המורה כמשווק

במהלך סמסטר ב' עסקנו בין היתר בתוכניות לימודים ותכנון לימודים בקורס קוריקולום. בקורס שוחחנו על המונח קוריקולום ועל תכניות לימודים באופן כללי .

להלן מספר הגדרות שהופיעו במצגות הקורס של ד"ר אסמהאן מסרי- חרזאללה :

המונח "קוריקולום" כולל שלושה רכיבים:

א. תכניות הלימודים הפורמליות

ב. התכניות הבלתי פורמליות המתקיימות "במרחב החינוכי של בית-הספר"

ג. מכלול ההתנסויות של התלמיד בכל המסגרות החינוכיות והלימודיות. (דרור וליברמן, 1997).

כלומר מדובר בשלושה מרכיבים:

• פורמאלי – מטרום חובה גיל 3 עד סיום האוניברסיטה נקבע ע"י משרד החינוך. הליבה של משרד החינוך.
• בלתי פורמאלי – תכנית המופעלת מחוץ לבית הספר נמצאת תחת רשות מסויימת ופורמאלית מנהל חברה ונוער אחראי עליה.
• לא פורמאלי – כל פעילות שמתנהלת בין הילדים באופן ספונטאני ללא  גב של מסגרת או ארגון

תכניות לימודים פורמאלית ובלתי פורמאלית מתקיימות במרחב הבית ספרי.  התכניות הבלתי פורמאליות יכולות להיעשות בתוך בית הספר ומחוץ לבית הספר. ואילו הלא פורמאלי זה לימוד עצמי התנסויות עצמיות.

שלושתם יחד החינוך פורמאלי הבלתי פורמאלי והלא פורמאלי הם מרכיבי הקוריקולום.

כל המכלול מהווה בסיס להכנת תכניות לימודים ותכנון לימודים.

המאמר לקראת המודל השלישי של ד"ר יורם הרפז מציג סינתזה בין מודל החינוך הישן ומודל החינוך החדש  ולפיו המורה אינו מעביר ידע אלא עומד במרכז בין הידע לתלמיד ומדריך את התלמיד איך להגיע לידע.  

המורה משנה תפקידו  ממורה ומחנך למדריך, מנחה, מתווך ומאמן והשאיפה שבהמשך יהיה מורה יוזם וחוקר כחלק מהחינוך הפורמאלי.

אני רוצה להוסיף למורה תפקיד נוסף שמתבצע בפועל גם כיום ללא הגדרה. המורה כמשווק. תהליך השיווק שמבצע המורה הוא של מוצרים רבים ושונים וללקוחות רבים ושונים כאשר לכל אחד מהם יש צורך להשתמש בסגנון אחר של שיווק.

המורה משווק את עצמו, את תוכנית הלימודים שלו, של בית הספר ושל משרד החינוך. המורה משווק לתלמידים למנהלים, לקולגות, להורים ולקהילה.

על מנת להצליח לשווק על המורה לדאוג שלקוחותיו השונים ייכנסו לתוך "משפך" השיווק כדי ש"יקנו" אל תוצרתו.

התהליך שנקרא גםKLT ( Know Like Trust)  ובו הלקוחות יכירו את המורה יחבבו אותו ויבטחו בו. בתהליך השיווק אנו מגיעים ללקוחות פוטנציאליים או שהם מגיעים אלינו  אולם משום שהלקוח הפוטציאלי אינו מכיר אתהמוכר מספיק עדיין, הוא חושש לקחת סיכון (כפי שזה נתפס בעיניו) ולהתאכזב. ולכן הוא לא ימהר לקנות מייד., ודאי לא בכסף רב. הדרך להפיג את חששות הלקוח היא לאפשר ללקוחות הפוטנציאליים המתלבטים, להתנסות בהכרות עם המשווק/המוכר מבלי לקחת סיכון גדול מידי מבחינתם.

אחרי מספר התנסויות חיוביות לאורך זמן, הלקוח ירגיש בנוח יותר ובטוח יותר לקנות ואם יהיה מרוצה להפוך ללקוח חוזר. זהו תהליך בו אנו מכניסים את הלקוח למשפך השיווק וגורמים לו בסופו של דבר לבצע קנייה של מוצר ואילו בבית הספר כולם "רכשו את המוצר" בטרם עברו את כל תהליך השיווק ולכן על המורה לבצע עבודה קשה יותר בתחום זה. המשפך השיווקי של המורה אינו  נראה כמשפך אם כי עדיין עליו לבצע תהליך בו של KNT 

העבודה נעשית על ידי מתן מענה "לכאב" של הלקוח. והמורה נדרש לתת מענה ל"כאב" של כל לקוח בנפרד אחרי שזיהה את "כאבו".התפקיד של המורה  הוא לעזור לקהל היעד להכיר אותו מקצועית ולגרום לקהל יעד זה לסמוך עליו.

לשם כך, עליו ללמוד לעומק את מאפייני קהלי היעד שלו.

ולהתאים מגוון מוצרים ושירותים שנותנים מענה לכל הצרכים, הדרישות והרצונות של קהלים אלו.

יש חיים (דיגיטליים) אחרי המוות

הכל נמצא ברשת צריך רק לחפש. לשפה נכנסה מילה חדשה לגגל . באתר מילוג המילון העברי החופשי ברשת מופיעה ההגדרה " חיפש באינטרנט באמצעות מנוע החיפוש של גוגל." 

אנחנו מחפשים מידע על כל דבר. על מקום עבודה מיועד, על מועמדים המגיעים לראיונות או על המיועדים לראיין אותנו, על חבר חדש שהכרנו ועל עוד הרבה מאד.

הטכנולוגיה משתלבת בחיי היום יום של כל אחד מאיתנו בבית, בעבודה, בחיי החברה, בכלכלה, בבריאות ובעצם בכל מקום.

לפני מספר חודשים צפיתי בכתבה ששודרה בתכנית המגזין של אשרת קוטלר – יש חיים אחרי המוות.

הכתבה עסקה בין היתר בטכנולוגיה המאפשרת לאנשים להנציח את עצמם גם אחרי מותם. בינתיים המתים "ממשיכים לחיות" ברשת האינטרנט באמצעות סרטונים והודעות טקסט, פרופילים בפייסבוק, בלוגים, ועוד.

פרופסור נפתלי תשבי שחוקר את משמעות ההנצחה ברשת בטוח שהטכנולוגיה המתפתחת תהפוך את המתים ל"חיים" יותר ויותר. "יש כיום המון חברות שמתפרנסות מהדברים האלה, ובעתיד יהיה גם ממש חיקוי של האדם", הוא מסביר.

גם היוזמה ."מימדים חדשים בעדויות " שמטרתה להקליט ראיונות עם ניצולי שואה תוך שימוש בטכנולוגיות חדשות וכך ליצור עדויות מוקלטות באיכות גבוהה בתלת מימד, רותמת את הטכנולוגיה לשרות ההנצחה.

אנשים שונים מתייחסים לנושא ההנצחה בכלל וההנצחה ברשת בפרט בדרכים שונות. יש שמתרחקים מכל הצד הוויזואלי עד כדי כך שהם נמנעים אפילו להביט בתמונות ובמזכרות אחרות ואחרים הם ההפך בדיוק. אני מצאתי עצמי מחפשת ברשת אודות היקרים שאיבדתי, ועל הנצחה באופן כללי. החיפוש איפשר לי למצוא מידע רב שידעתי וגם כזה שלא. וגרם לי להמשיך ולפתח פרויקטים משפחתיים שנעצרו ולתכנן אחרים נוספים לעתיד. גם האתר שבניתי בעקבות המסע לפולין מהווה בחלקו סוג של הנצחה.

בכיתה ז' מתבקשים התלמידים כחלק מתכנית הלימודים לכתוב עבודת שורשים. על מנת שלא ייווצר מצב שאחים צעירים יעתיקו את העבודה מאחיהם  הבוגרים משתדלים מדי פעם לשנות  את מבנה העבודה. אולם בכל העבודות יש דרישה אחת בסיסית שלא משתנה בנייה של אילן יוחסין.

תוצאות החיפוש בנושא אילן יוחסין מציג בין היתר אתרי אינטרנט או תוכנות לבניית אילן יוחסין ברשת המאפשר ביצוע התאמות עם עצי משפחה הקיימים ברשת והבנויים על אותה התוכנה. אילנות היוחסין הנמצאים ברשת מכילים אף הם מידע אודות חיים וכאלה שלא. ומהווים אף הם סוג של הנצחה.

דווקא בניית אילן היוחסין הדיגיטלי מאפשר הוספת קבצי מדיה מסוגים שונים כגון תמונות, סרטונים, צלילים ועוד. משימה זו כמו משימות רבות נוספות מאפשרות לפתח את המיומנויות הנדרשות מהתלמידים במאה ה- 21 כפי שלמדנו בקורס טכנולוגיות כסוכני שינוי בבית הספר  כגון מיומנויות מידע מדיה וטכנולוגיה,  למידה והמצאה, חיים וקריירה (מתוך מצגת הקורס דר' גילה לוי עצמון) בנוסף מהווים אלו גם חלק מהשיתוף ברשת (ווב 2)

אודות הנושא מוות בעידן הדיגיטלי בבלוג אבק דיגיטלי

אנשים אנלוגיים בעולם דיגיטלי

זו כותרת הכתבה ששודרה בתכנית המגזין של אושרת קוטלר. 

בכתבה הוצגו אנשים שלא  מתחברים לטכנולוגיה (טכנופוביים) ביניהם מוטי ששון ראש עיר מצליח שמוקף בעט ועיפרון ומחק, סבתות שהתלוננו שהנכדים מתסכלים עליהן דרך האייפון.

בקורס טכנולוגיות כסוכני שינוי בביתי הספר הכרנו סיווג של אנשים על פי רמת אימוץ החדשנות שלהם ועל פי המאפיינים שלהם:

החדשניים

האנשים החדשניים, 2.5% , הם המתלהבים -  אוהבי הטכנולוגיה והחדשנות באופן גורף.

הם יחפשו באופן פעיל חדשנות וישלמו מחיר גבוה על מוצרים חדשניים גם אם אינם יודעים בוודאות כיצד יעבדו. הם מתמודדים עם אי הודאות ומוכנים לקחת סיכונים. אינם זוכים לאמינות רבה ולכן יש להם חלק מוגבל בלבד בפעפוע של החדשנות.

המאמצים המוקדמים - מובילי הדעה

אלה הם בעלי החזון. לעומת החדשניים, המאמצים המוקדמים מוגדרים כמובילי דעה, אשר מסוגלים להשפיע על הגישה של אחרים. ממוקמים במרכז הרשת החברתית – בעלי סטאטוס חברתי וטווח השפעה רחב, בעלי מיומנות טכנית , חשופים לרשתות תקשורת, התנהגות בהתאם לנורמות חברתיות, לכן מקובלים כדוגמה לאחרים במערכת החברתית  

הרוב המקדים

אלה האנשים המעשיים, הפרקטיים. בעלי קשרים חברתיים טובים אך אינם בעמדת מנהיגות בדומה למאמצים המוקדמים. הם שקולים בתהליך אימוץ החדשנות.

הרוב המאחר

השמרנים, אלה ממתינים עד שרוב מכריהם יאמצו את החדשנות. הם ספקניים לגבי החדשנות אך פועלים תחת לחץ חברתי וצורך כלכלי. זקוקים לתמיכה של הרשת החברתית הקרובה כדי לספק להם ביטחון בהחלטה שלהם.

המאחרים

הספקניים, בעלי השקפה מסורתית וספקנית לגבי חידושים. שייכים לקבוצה חברתית סגורה יחסית.

הם מבקשים לדעת בוודאות שהחדשנות עובדת כראוי לפני שהם מנסים אותה. לכן הם ממתינים, צופים בשאר חברי הקבוצה, ומתעכבים בהחלטת האימוץ שלהם.

הטכנופובים - הם   המאחרים באימוץ המהווים  כ -  16% מהאוכלוסייה, הם האחרונים לאמץ טכנולוגיה חדשנית, אינם אוהבים שינויים, ספקניים  ואינם נוטים להיות מנהיגים או מובילי דעה (מתוך מצגת הקורס המודל של רוג'רס  שלבים באימוץ של טכנולוגיה חדשה).

ניתן לראות שמי שמושך את הטכנופוביים לשנות את גישתם הם המשתמשים כיום בטכנולוגיה, מובילי השינוי או מאמצי השינוי .  

ראש עיריית חולון נבחר על ידי המגזין הבריטי "מונוקול" לאחד מעשרת ראשי הערים הטובים בעולם, לאור התפתחות העיר  בתרבות, בחזות ובתדמית, והפיכתה לעיר הילדים והצעירים. חשוב במקרה כזה להקיף את עצמך באנשים הנכונים כדי להצעיד  את הארגון קדימה.

במאמר של פרופ' גבי סלומון פדגוגיה וטכנולוגיה מי מכשכש במי? (2000) הוא מתייחס לנושא השינוי וטוען "אסור שנגיע למצב שבו יכשכש זנב הטכנולוגיה בגוף החינוך. התפיסה הפדגוגית צריכה להיות פתוחה לחידושים טכנולוגיים אך לא לתת להם להוביל אותה באף. פדגוגיה המתעלמת ממה שהטכנולוגיה מציעה לה היא פדגוגיה אנכרוניסטית הפוגעת בעצמה כיוון שהיא מעקרת את מה שעשוי לאפשר את מימושה. מצד שני, טכנולוגיה שניתנת לה הפריווילגיה להכתיב את הפדגוגיה הופכת אותה למערכת של פעילויות של למידת- סרק המקשטות את המיחשוב כדי להצדיק את קיומו."

במצב בו מי שמוביל תהליך אף אם הוא עצמו אינו טכנולוגי, אבל יודע להקיף עצמו באנשים המתאימים ולנהל אותם, אפשר להנות מפירות הטכנולוגיה. אולם רצוי וכדאי לעבור לקבוצת ה"רוב המאחר" .

חלק מתלמידיי  בעיקר הגימלאים שבהם, שייכים לקבוצת המאחרים באימוץ והדבר הראשון שנדרש ממני הוא להסיר את מחסום הפחד והחרדה. אחת הדרכים שבהם אני  נוקטת היא לתת להם מעבר להסבר התאורטי על המחשב לגעת ב"ברזלים"  לראות ולמשש מהנמצא בתוך הקופסא. רובם מציינים בפני שההכרות הזו עם המחשב עוזרת להם להוריד את רמת החששות.

למה אם בכלל צריך ללמוד במסגרת התואר HTML5 ?

כחלק מתוכנית הלימודים בסמסטר ג' אנו לומדים קורס HTML5 או בשמו המלא שפות וכלים לעיצוב סביבות למידה מתוקשבת.

מטרות הקורס על פי הסילבוס : 

" מטרות הלמידה

הקורס מיועד להיכרות עם טכנולוגיות המשמשות לבניית אתרי אינטרנט על בסיס HTML5  יושם דגש על הקניית ידע יישומי המתבסס על היבטים תיאורטיים הטמעתו ומימושו באמצעות כלים ייעודיים לבניית אתרי אינטרנט אינטראקטיביים לצורכי לימוד הדרכה כמו כן הקורס יעסוק בעקרונות של עיצוב האתר אינטראקטיבי תוך שימוש בשפות מקובלות לעיצוב.

HTML5 - עקרונות מבנה עמוד תגי עיצוב תגים סמנטיים משפחות תגי תוכן הוספת מדיה (תמונות וידאו סאונד הטמעה ממקור חיצוני) טבלאות תפריטים  שימושיות נגישות ועימוד.

CSS3 - מרכיבי השפה, הגדרות סגנון והקשר, גופנים, צבעים ורקעים, דרוג וירושה,  D2 ,D3 אירועי CSS3  , הטמעה בעמוד ה - HTML

מטרות משנה של הקורס

1. להכיר מונחים מרכזיים מעולם המולטימדיה והלמידה . 
2. להתנסות באופן מעשי בבניית אתר אינטרנט לצרכיי למידה .
3. הוראתי - להעריך את תרומת אמצעי המולטימדיה לתהליך הלימודי   "

נשאלת השאלה מדוע בכלל יש צורך ללמוד HTML5 כחלק מלימודי התואר ? מה תתרום לי הלמידה הזו?

אלו הטוענים שהקורס מיותר טוענים בין היתר שהקורס לא תורם לעבודה כמורה בבית הספר, שלא נראה שישתמשו בידע הניתן בקורס אי פעם, אחרים טעונים שאילו רצו לדעת HTML היו  לומדים תכנות או שפת קוד  וכמו כן הנושא מורכב ומהווה נטל  מיותר. טיעונים כמו אלו ודומים להם אפשר להציג גם לגבי קורסים נוספים שלמדנו כגון רב תרבויות.

אני רוצה לסנגר על הצורך ללמוד HTML5 כחלק מלימודי התואר,

גילוי נאות  - אני מכירה היטב ואף לימדתי ואני מלמדת HTML  במסגרות שונות כגון קורסים לגמול השתלמות וחוגי העשרה ובנוסף עבדתי  בתחום בניית אתרים ולצורך זה אף למדתי תכנות PHP  בקורס עיצוב יישום אינטרנט באמצעות PHP במרכז ההדרכה של חברת  אינטרביט.

לדעתי, הקורס מאפשר לנו להכיר קצת מה מסתתר מאחורי הקלעים של אתרי אינטרנט ולאיזה דגשים יש לשים לב. כאשר אנו עוסקים בסביבות מתוקשבות אינטראקטיביות יש לקחת בחשבון את אותם הדגשים כגון: לאיזו פלטפורמה אנו יוצרים את יחידות הלימוד שלנו מחשב, טאבלט, טלפון נייד ואולי לשלושתם ? איך תראה יחידת הלימוד שלנו בדפדפנים השונים וברזולוציות השונות?  איך לתכנן את יחידות הלימוד כך שהן יתחשבו בשונות שבין התלמידים ובצרכים הקשורים לנגישות לדוגמה שילוב צבעים מיטבי, גודל גופן וכד'.

כאשר פיתחנו את יחידת הלימוד בגוגל סייט  בחלק מהמקרים נאלצנו להיכנס ממש לתוך קוד הדפיםHTML   ולשנות מתוך הקוד ואף להשתמש ב – CSS  על מנת לקבל את התוצאה הרצויה. ידע אפילו כללי ב -   HTML5  וב –  CSSיאפשר לנו ליצור ביחידות הלימוד המתוקשבות תיקונים בקוד כדי להגיע למה שנרצה. הדבר נכון גם לגבי שימוש בבלוג והטמעת אובייקטים בתוכו דרך הקוד. כמו כן בפלטפורמות נוספות כגון וורדפרס אפשר לשלב קודים מוכנים בהתאם לצורך, רק צריך לדעת היכן לשים אותם והקורס הנוכחי מאפשר לנו את הידע הזה.

כמי שהנושא מוכר לה היטב כלומדת, מלמדת ומשתמשת ברצוני לציין שדר' יאיר צדוק מלמד באופן מאד ברור וקשוב מאד לכל התסכולים של הסטודנטים בקורס.

ולמי שרוצה להרחיב בנושא מצ"ב קישור לסדרת מפגשי לימוד - HTML5 מטעם איגוד האינטרנט הישראלי 

ומידע נוסף במגזין טכנולוגיה - איגוד האינטרנט הישראלי

מפת חשיבה

מפת חשיבה - כלי המאפשר תיעוד או תיאור חזותי של כל תהליך חשיבה. המפה מאפשרת מיפוי של רעיונות, סיעור מוחות, ארגון מידע, הצגת פרויקטים ועוד כמו כן מאפשר הצגת קשרים בין החלקים השונים של המפה.

בדרך כלל הנושא של המפה מוצג במרכז וממנו יוצאים סעיפים וסעיפי משנה. תצוגה חזותית מקלה על הבנת הנושא על חלקיו השונים והקשרים ביניהם בדיוק כפי שתרשים מקל על הסקת מסקנות מנתונים מספריים בטבלאות.

בניית המפה נעשית תוך הפעלת מחשבה אינטואיטיבית. מהנושא המרכזי במפה מתפצלים ענפים וענפי משנה אשר יכולים לגדול ולהתרחב. ניתן לשלב צבעים, סמלים ותמונות שעוזרים  לבהירות המחשבה, התצוגה מאפשרת לראות קשרים בין ענפים שונים.

למפות חשיבה שימושים רבים בעסקים, יזמות, למידה והשכלה, שימוש אישי ועוד. בתחום החינוך המפה מסייעת ללמידה על ידי מיפוי החומר הנלמד, הוספת קשרים בין פרטי החומר, הוספת תמונות, קישורים לאתרי אינטרנט, הערות ועוד.  מפת החשיבה מאפשרת ארגון הידע של התלמיד ושילובו עם ידע חדש המוקנה לו במהלך השיעורים. ניתן גם להשתמש במפת חשיבה ככלי או טכניקה לפירוק לגורמים של רעיונות מורכבים  ומתן דגש נפרד על כל אחד מהם.

במהלך הקורס הערכת טכנולוגיות ידע נחשפנו לקונוס הלמידה של דייל לפיו ראינו בין היתר שככל שהתלמיד מעורב יותר ופעיל יותר נשאר לו יותר בזיכרון ככל שנשתף בבניית המפה את התלמידים הלמידה תהיה יותר אפקטיבית והתלמיד יזכור יותר. קל יותר לזכור תמונה חזותית מאשר טקסט או נתונים מספריים.

קונוס הלמידה של דייל

מקור התמונה באתר:

מפת חשיבה גם מתחברת לגישה המצמיחה על פי המודל של דר' ליאת אייל, בכך שהיא מאפשרת ללומד לראות נקודות מבט נוספות מבלי לשלול את  נקודות המבט שלו, נקודות המבט שהוא הציג, תוך נימוק ופרוט שיקולי דעת שמאפשרים לו להבין את הצד האחר.  כמו כן מאפשרת לשאול שאלות שיגרמו  לו לחשוב וללמוד טוב יותר.

מתוך המחקר של דר' ליאת  אייל שתקציר ממנו מופיע בספר כנס צ'ייס למחקרי טכנולוגיות למידה 2011 : האדם הלומד בעידן הטכנולוגי יחסי הגומלין בין מערכת טכנולוגית לניהול תוכן ולמידה (LCMS) לבין דרכי הערכת לומדים בקורסים מקוונים 

ההרצאה מתוך כנס צ'ייס 2011 

מתוך מגוון התכנות הקיימות ליצירת מפות חשיבה אני אוהבת להשתמש בתוכנה .XMIND  התוכנה ניתנת להורדה באתר  www.xmind.net.   לתוכנה גרסה חינמית וגרסה בתשלום. התוכנה תומכת בעברית, מכילה תבניות שונות של מפות חשיבה, מאפשרת עיצוב של חלקי המפה כגון תאי הנושאים ותת הנושאים, זרועות המפה, עיצוב הגופנים הוספת תמונות ואייקונים, הוספת גיליונות מפות נוספות באותו הקובץ כפי שקיים בחוברת עבודה של אקסל. מאפשרת הכללה של נושאים יחד גם אם אינם על אותו זרוע, ומוסיפה סביב הנושאים גבול צבעוני שעוזר לנו להבחין בהכללה. יצירת הקשר מאפשר לנו ליצור קשר בין שני נושאים או יותר שנמצאים במקומות שונים על המפה, לעצב את החץ שמקשר ביניהם, ולכתוב תיאור ליחס ביניהם. מאפשרת לעשות פוקוס על נושא מסוים מבלי לצפות בשאר התוכן של המפה.  התוכנה מאפשרת. ייבוא וייצוא קבצים אל ומתוכנות מפות חשיבה אחרות, וכן לייצא קבצים בתצורות תצוגה שונות כמו HTML או קובץ טקסט פשוט. (ייצוא ל - PDF ולקבצים וורד הינם בגרסה בתשלום.) בתוכנה תמונת ניווט מוקטנת בעזרתה אפשר לנווט בכל מפת החשיבה בגרירה זכוכית מגדלת על תמונת הניווט הקטנה. לתוכנה גרסאות עבור מערכת הפעלה שונות ואפשרות לעבוד מהתקן נייד.

בתקופה בה עבדתי בבניית אתרי אינטרנט השתמשנו במפות חשיבה החל משלב הגדרת האתר והפרויקט על שלביו השונים, ועד הצגת מפת האתר כמפת חשיבה במקום כרשימה לינארית ארוכה וקשה למעקב.

מפת חשיבה מאפשרת בגרסתה המלאה לבצע תכנון מעקב ובקרה פרויקטים הכנסת - סדרי עדיפויות, ציון החלק שנעשה כבר בענף, משאבים נדרשים, לוחות זמנים זיהוי נתיבים קריטיים שעלולים לפגוע בהתקדמות הפרוייקט. מזכירה ביכולותיה רשת פרט ותרשים גנט. נושא אותו למדתי במסגרת קורס פיקוד ומטה (פו"מ קצר) בצה"ל.
דוגמה למפת חשיבה בנושא קידום אתרים ( המפה הוכנה על ידי שרון דידי )

מראה למורה - או אולי לכולנו ?

ברשומה זו ברצוני להתייחס לסרטון בשם מראה למורה - סרטם של תלמידי בית הספר למחוננים "מעלות". סרט שהוקרן במסגרת פסטיבל  "במה מחוננת" שבה מוצגים סרטים מבתי ספר של תלמידים מחוננים.(שיתף בפייסבוק דר' יאיר צדוק)

סרט המתאר כמה אנחנו כבני אדם, מבוגרים כילדים, יכולים להיות שבויים בתוך עולם מושגים שהנחלנו לעצמנו מבלי לנסות ולבחון מחדש האם יש לו עוד תוקף. מוסר ההשכל של הסרט הוא שאסור לנו להיות שבויים בדעות קדומות או נעולים על רושם ראשוני - עלינו תמיד להיות מודעים לסביבה שלנו ולבחון מחדש בכל פעם את המציאות ולשנות את יחסינו בעקבות מסקנות טריות. זה נכון ליחסים בין מורה ותלמיד, זה נכון בין תלמיד/ה לתלמיד/ה וזה נכון גם הרבה מעבר...

במאמר לקראת המודל השלישי של דר' יורם הרפז שנלמד בקורס קוריקולום הוצגו שלושה מודלים של חינוך ישן, חינוך חדש והמודל השלישי סינתזה ביניהם. על פי המודל החדש  בין היתר המורה מאפשר לכל תלמיד להתפתח בהתאם לכישרונותיו לנטיותיו ולקצב שלו . לצורך הדגמה צפינו בסרט "כוכבים על פני האדמה"  בסרט מופיע ילד הסובל מלקויי למידה שונים והמורה מזהה את נקודות החוזק והחולשה שלו ובהתאם לכך מקדם אותו.  הילד בסרט אותר ככישרוני בציור והמורה טיפח את הכישרון שלו, יצר תחרות ציורים בבית הספר והעצים אותו . כמו כן עבד על קשייו בתחומים קריאה כתיבה וחשבון על מנת לקדם את יכולות בנושאים אלו. גם בסרט "הכוכבים של שלומי" כששאלו את המורה למה לא סילקו את שלומי עד היום מבית הספר כי כל הציונים שלו שליליים התשובה הייתה כי הוא לא מפריע.

לעיתים קרובות אנו בוחנים את התלמידים ולא רק אותם על פי סטראוטיפים  והיחס שלנו אליהם הוא בהתאם וזה גם מה שהודגם בסרטון של התלמידים. כולנו כבני אדם חוטאים בכך והגדולה היא להודות בטעות ולתקן. כמובן שחלק מכך מגיע מעולמו הפנימי וסביבתו של המבוגר המנוסה.  יש לציין כי האמור אינו רק ביחסי מורה תלמיד אלא בכל מערכת יחסים ואם נתייחס לעולם בית הספר יש להוסיף לכך כמובן גם את השותפים הנוספים – ההורים.. בכל פגישה חדשה בין אנשים נוצר רושם ראשוני כלשהו, וקשה מאוד לשנותו לחיוב או לשלילה. "אין הזדמנות שנייה ליצור רושם ראשוני", מה שהופך את הרושם הראשוני לחשוב מאוד ביחסים העתידיים בין אותם אנשים. לא סתם נאמר שגם כאשר אנו ניגשים לראיון עבודה הרושם הראשוני הוא הקובע והוא נקבע במספר השניות הראשונות שלנו בראיון.
עוד דוגמה המציגה בצורה יפה את נושא הרושם הראשוני והנכונות להודות בטעות
:

מחשבות בעקבות הבגרות במתימטיקה

הפוסט הזה תוכנן להתפרסם על ידי לפני כחודש וחצי קצת לפני בחינת הבגרות במתמטיקה לאור כתבה שפורסמה בחדשות  ערוץ 10  ושלוש שנים בהם אנו מלווים את בני הצעיר בתכנית לנוער מוכשר במתמטיקה.

 "בשער זה לא יכנסו בורים בגאומטריה." נרשם מעל לשערי האקדמיה של אפלטון, וזאת למרות שעסק בפילוסופיה. ואילו המורה למתמטיקה שלימד אותי בתיכון לפני כך וכך שנים, נהג לומר "מי שלא יודע מתמטיקה, לא יצליח בחיים". המתמטיקה היא מקצוע ליבה הכרחי בחברה המודרנית והבסיס לכלל המדעים.

בתכנית לנוער מוכשר במתמטיקה תלמידים מסיימים בגרות כבר בכיתה י',  והמעוניינים ממשיכים ללימודי תואר ראשון במתמטיקה או בפיזיקה  ומסיימים את התואר כבר בגיל 19. המשתתפים בתכנית לומדים שלוש שעות בכל שבוע, אחרי שעות הפעילות של בית הספר במהלך היותם בכיתות ח'- י'  וזאת במקום שש או שבע שעות שבועיות בתכנית הלימודים הרגילה, מרבית העבודה נעשית בבית ע"י התלמידים עצמם ומוקדשת לתרגול. את חומר הלימודים התלמידים מסיימים במחצית כיתה י' מה שמותיר להם זמן רב להתכונן לבגרות ע"י תרגול של תרגילים מסוגים שונים אשר מפתחים את יכולת החשיבה העצמאית, ורמת בחינת המגן הגבוהה מביאה את התלמידים מוכנים יותר לבחינת הבגרות. כמובן שהשתתפות בתכנית זו דורשת מהתלמידים בין היתר משמעת עצמית גבוהה, יכולת עמידה בלחץ וחלוקה נכונה של הזמן במהלך השבוע לצורך הכנת שעורי הבית והתרגילים שכן העומס הוא רב. (גם בני הבכור השתתף בתכנית אולם פרש לאחר שנה בגלל העומס הרב).

כיום מספר הולך ופוחת של תלמידים ניגש לבחינה ברמת 5 יחידות לימוד, והרוב ההולך וגדל מסתפק ב-3 וב-4 יחידות. זוהי תופעה מדאיגה שכן עולמות הידע היחידים שאינם דורשים ידע מתמטי כלל הם תחומי הרוח. לכן, על תלמיד שצריך להחליט לאיזה בחינת בגרות לגשת (כמה יחידות) לחשוב לאיזה מקצוע ולימודים גבוהים הוא מייעד את עצמו: מדעי החיים, מדעי הטבע, הנדסה, מדעים מדויקים, מדעי החברה, רפואה וניהול דורשים כולם קורסים כמותיים שמותנים בהשכלה מתמטית. גם מי שאינם רואים את עצמם ממשיכים במקצועות המחייבים השכלה מתמטית יכולים להפיק מלימודי המתמטיקה כלי למידה, חשיבה עצמאית עמוקה ועקרונות של סדר וארגון.

חלק מהבעיה נעוצה גם ברמה ירודה של ההוראה ומהכשרה לא מתאימה של המורים למתמטיקה.  כיום יש מורים רבים במערכת המלמדים מתמטיקה אך אינם מורים למתמטיקה בהכשרתם המקצועית על פי נתוני משרד החינוך בחינוך הממלכתי 35% מהמורים הוכשרו ללמד את המקצוע, בחינוך הממלכתי-דתי 33% ובחינוך החרדי 18% בלבד. בחינוך הערבי, לעומת זאת, 64% מהמורים למתמטיקה הוכשרו ללמד את המקצוע בחינוך העל יסודי המצב טוב יותר רוב גדול של המורים הוכשר כנדרש. עם זאת, בחינוך הממלכתי-דתי ובחינוך החרדי המצב אינו משביע רצון דו"ח התאמה בין תחום ההכשרה לתחום ההוראה של מורים - תמונת מצב מרכז המחקר והמידע של הכנסת מורה שאינו מגיע מתחום המתמטיקה לא יכול להחדיר בתלמידים את אהבת המתמטיקה ואילו מורה טוב למתמטיקה שיצליח להחדיר בתלמידים אהבה למקצוע ומשמעת תרגול, יביא לגישה ידידותית יותר כלפי החומר.
רבים מהתלמידים הניגשים לבחינת הבגרות נעזרים בשיעורים פרטיים כך שההצלחה שלהם בבחינה לא משקפת בהכרח את הצלחת בית הספר אלא את יכולתם של ההורים לעמוד בתשלומי השיעורים הפרטיים. 

לדעתי, את החיבור למקצוע צריך להחדיר כבר מגיל צעיר במסגרת בית הספר היסודי ואפילו גן חובה. השתתפות בפעילויות המשלבות בתוכן את המקצוע תחזק את החיבור אליו. חלק מבוגרי התכנית לנוער מוכשר במתמטיקה החלו אותו בקורסי העשרה המתקיימים בכיתות ו – ז  ובמקרה הפרטי שלי ואף קודם לכן במסגרת חוגי העשרה והשתתפות באולימפיאדה לחשיבה מתמטית.

ישי מקבל מדליה מראש העיר על זכייה במקום ראשון באולימפיאדה לחשיבה מתמטית

כמו כן,במהלך לימודיהם צריך לתת לתלמידים להתנסות בתרגילים מסוגים שונים שיפתחו את החשיבה העצמאית שלהם ואת יכולתם לפתור בעיות. להפוך את הלמידה לחווייתית יותר על ידי שילוב חשיבה מתמטית ובעיות הבנה ולא רק פתרון טכני של בעיות. למידה תוך כדי הכנת פרויקטים שונים, עבודות חקר וניצול מיטבי של התקשוב בלמידה כיום מיתן לשלב גם את הלוח האינטראקטיבי. כפי שמנסים לעשות, כיום, במסגרות חוץ בית ספריות במסגרת לימודי העשרה.

בחינת הבגרות במתמטיקה היא כיום מקצוע חובה בכל מגמות הלימוד ובחלוקה ליחידות  3, 4 או 5 יחידות. לדעתי ניתן לשנות את הגישה כך שבחינת בגרות חיצונית תיעשה רק למי שלומד במגמות בעלת התמחות במקצועות ראליים או טכנולוגיים ובמגמות אחרות כגון ספרותית, אומנות וכד' ייבחנו במתמטיקה כבחינה פנימית. בדרך זו ניתן לעזור לתלמידים להתגבר על חרדת המתמטיקה.

כתבה שפורסמה בערוץ 2 לפני בחינת הבגרות במתמטיקה ב- 24/5/2010 בהשתתפות אחי דר' איציק קורן ז"ל