בשבוע שעבר נכחתי ביום עיון בנושא הנגשה לאנשים עם צרכים מיוחדים שהתקיים במכללת קיי
יום העיון נערך לזכרו של אחי דר' איציק קורן ז"ל ואנו בני המשפחה נכחנו ביום העיון.
מצורפת תכנית יום העיון:
כפי שציינתי התרכז יום העיון בפנים הרבות של ההנגשה.
בבלוג זה אתייחס למחקר שערכה דר' סיגל עוזיאל קרל מהמרכז האקדמי אונו בנושא הנגשה לשונית.
קישור להרצאה :
https://www.youtube.com/watch?v=MLgg0Fz_3hY
סיגל פתחה את ההרצאה בשאלה איפה אפי ?
כפי שניתן להבחין בתמונה יש הרבה מאד "רעש" ורוב הנוכחים בהרצאה בחרו בדמות המופיעה בצד ימין למטה בגלל חולצת הפסים למרות שבהמשך הראתה המרצה שדמותו של אפי נמצאת במרכז התמונה.
נגישות לשונית נדרשת לאוכלוסיות הבאות:
הגדרות:
הנגשה לשונית היא תהליך שבו מותאם מידע כתוב או דבור לצרכים של אנשים עם מוגבלות על ידי שימוש באמצעים שונים (לשוניים, חושיים).
פישוט לשוני - התהליך המובנה של עריכת ועיבוד מידע לשם הפיכתו לפשוט, ברור, מובן וקל להבנה לאנשים עם מוגבלות שכלית.
ההנגשה הלשונית מתבצעת בשלושה שלבים: תכנון, ביצוע ובקרה. כאשר התוצאה הסופית היא מוצר הכתוב בשפה פשוטה שכל אחד יוכל להבין אותה. תהליך זה נקרא פישוט לשוני והוא בא לידי ביטוי בשלושה מישורים: ארגון התוכן, התאמת השפה ליכולת אוכלוסיית המטרה, התאמת אמצעי מסירת המידע.
התאמת התוכן - כתיבה בשפה המתאימה לאוכלוסיה אליה מיועד המסר, שימוש במונחים שאינם פוגעים בכבוד האדם עם המוגבלות, חשוב לחשוב על אוכלוסיית היעד ועל מטרת המסמך להתמקד ברעיונות המרכזיים ולצאת מנקודת הנחה שלאוכלוסיית היעד אין ידע מוקדם בנושא הטקסט.
ארגון התוכן - להתמקד ברעיונות העיקריים, לנסח כל משפט בנפרד ולסדר את המשפטים בסדר הגיוני.
ביצוע - התאמת השפה תוך שימוש במילים מוכרות ושכיחות וכן מתן הסבר למילים קשות והבאת דוגמאות, שימוש בפעלים, שימוש במשפטים קצרים וברורים, שימוש בשמות עצם ולא בכינויי גוף.
אמצעי מסירת המידע - שימוש בדפוס נגיש (סוג, גודל וסגנון גופן) וסמלים ואיורים מתאימים. כתיבת כותרות וכותרות משנה.
בקרה- בדיקת המוצר הסופי כולל בדיקות מדגמיות עם קהל היעד.
דוגמאות
חוברת לבוחר לכנסת בפישוט לשוני
http://www.bechirot.gov.il/elections19/heb/about/ElectoralSystemCec_Simple.pdf
סמל המציין מוצר עם פישוט לשוני
התהליך מזכיר לי את הדרך שעשינו במשימת הכנת מדריך למשתמש שיצרנו בקורס תקשוב ולמידה. גם במדריך פרקנו את הנושא לשלבים והוספנו לכל שלב הסבר מילולי וצילומי מסך ברורים שמלווים אותו. בסיום כתיבת המדריך הקלטנו מדריך קולי מצולם עבור המשתמשים בערוץ השמיעתי. שלחנו את המדריך למספר אנשים שונים על מנת לקבל מהם משוב ובצענו את התיקונים הנדרשים.
גופן הדפסת המדריך סוג וגודל וכן מרווח בין שורות הוכתב לנו מראש למרות שלדעתי הוא פחות נוח לקריאה ופחות נעים לעין. בחוברות הדרכה ומדריכים שאני יוצרת במסגרת עבודתי אני משתמשת בגופן Arial או גופן Tahoma.
לעיתים קרובות ובעיקר בשעורים פרטניים אני מכינה לתלמידים תקציר על החומר שלמדנו ושולחת את התקציר אליהם לאחר השיעור. התקציר מכיל רק את הנושאים שנלמדו והוא ממקד לתלמיד את הנושאים שעברנו בשיעור הוא גם כולל צילומי מסך במידת הצורך.
יום העיון נערך לזכרו של אחי דר' איציק קורן ז"ל ואנו בני המשפחה נכחנו ביום העיון.
מצורפת תכנית יום העיון:
 |
כפי שציינתי התרכז יום העיון בפנים הרבות של ההנגשה.
בבלוג זה אתייחס למחקר שערכה דר' סיגל עוזיאל קרל מהמרכז האקדמי אונו בנושא הנגשה לשונית.
קישור להרצאה :
https://www.youtube.com/watch?v=MLgg0Fz_3hY
סיגל פתחה את ההרצאה בשאלה איפה אפי ?
כפי שניתן להבחין בתמונה יש הרבה מאד "רעש" ורוב הנוכחים בהרצאה בחרו בדמות המופיעה בצד ימין למטה בגלל חולצת הפסים למרות שבהמשך הראתה המרצה שדמותו של אפי נמצאת במרכז התמונה.
נגישות לשונית נדרשת לאוכלוסיות הבאות:
- אנשים עם מוגבלות. (שכלית, נפשית)
- אנשים עם לקויות למידה.
- אנשים עם מוגבלות חושית (ראייה, שמיעה)
- פגועי ראש.
- קשישים
- עולים חדשים, עובדים זרים, מהגרים
- ילדים.
הגדרות:
הנגשה לשונית היא תהליך שבו מותאם מידע כתוב או דבור לצרכים של אנשים עם מוגבלות על ידי שימוש באמצעים שונים (לשוניים, חושיים).
פישוט לשוני - התהליך המובנה של עריכת ועיבוד מידע לשם הפיכתו לפשוט, ברור, מובן וקל להבנה לאנשים עם מוגבלות שכלית.
ההנגשה הלשונית מתבצעת בשלושה שלבים: תכנון, ביצוע ובקרה. כאשר התוצאה הסופית היא מוצר הכתוב בשפה פשוטה שכל אחד יוכל להבין אותה. תהליך זה נקרא פישוט לשוני והוא בא לידי ביטוי בשלושה מישורים: ארגון התוכן, התאמת השפה ליכולת אוכלוסיית המטרה, התאמת אמצעי מסירת המידע.
התאמת התוכן - כתיבה בשפה המתאימה לאוכלוסיה אליה מיועד המסר, שימוש במונחים שאינם פוגעים בכבוד האדם עם המוגבלות, חשוב לחשוב על אוכלוסיית היעד ועל מטרת המסמך להתמקד ברעיונות המרכזיים ולצאת מנקודת הנחה שלאוכלוסיית היעד אין ידע מוקדם בנושא הטקסט.
ארגון התוכן - להתמקד ברעיונות העיקריים, לנסח כל משפט בנפרד ולסדר את המשפטים בסדר הגיוני.
ביצוע - התאמת השפה תוך שימוש במילים מוכרות ושכיחות וכן מתן הסבר למילים קשות והבאת דוגמאות, שימוש בפעלים, שימוש במשפטים קצרים וברורים, שימוש בשמות עצם ולא בכינויי גוף.
אמצעי מסירת המידע - שימוש בדפוס נגיש (סוג, גודל וסגנון גופן) וסמלים ואיורים מתאימים. כתיבת כותרות וכותרות משנה.
בקרה- בדיקת המוצר הסופי כולל בדיקות מדגמיות עם קהל היעד.
דוגמאות
חוברת לבוחר לכנסת בפישוט לשוני
http://www.bechirot.gov.il/elections19/heb/about/ElectoralSystemCec_Simple.pdf
סמל המציין מוצר עם פישוט לשוני
התהליך מזכיר לי את הדרך שעשינו במשימת הכנת מדריך למשתמש שיצרנו בקורס תקשוב ולמידה. גם במדריך פרקנו את הנושא לשלבים והוספנו לכל שלב הסבר מילולי וצילומי מסך ברורים שמלווים אותו. בסיום כתיבת המדריך הקלטנו מדריך קולי מצולם עבור המשתמשים בערוץ השמיעתי. שלחנו את המדריך למספר אנשים שונים על מנת לקבל מהם משוב ובצענו את התיקונים הנדרשים.
גופן הדפסת המדריך סוג וגודל וכן מרווח בין שורות הוכתב לנו מראש למרות שלדעתי הוא פחות נוח לקריאה ופחות נעים לעין. בחוברות הדרכה ומדריכים שאני יוצרת במסגרת עבודתי אני משתמשת בגופן Arial או גופן Tahoma.
לעיתים קרובות ובעיקר בשעורים פרטניים אני מכינה לתלמידים תקציר על החומר שלמדנו ושולחת את התקציר אליהם לאחר השיעור. התקציר מכיל רק את הנושאים שנלמדו והוא ממקד לתלמיד את הנושאים שעברנו בשיעור הוא גם כולל צילומי מסך במידת הצורך.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה