עזבתי את מקום עבודתי במפת"ח

ביום חמישי  האחרון 27/6/2013 עזבתי את עבודתי כמורה בבית ספר מפת"ח אחרי 11 שנים בהם הייתי בעיקר מורה למחשבים לגילאי גן - ב , בתקופות מסוימות לימדתי גם שעשועי שפה ובאחרות גילאי גן - ו'.

מידע על בית הספר

בית ספר ערב למדעים ולאומנויות "מפת"ח". ראשי תיבות מתמטיקה, פיזיקה, תרבות וחינוך החל לפעול במודיעין בספטמבר 2000. במפת"ח לומדים תלמידים ממודיעין והסביבה מגיל 3 ועד כיתה ו' בקבוצות קטנות המחולקות לפי גילאים. ביה"ס מיועד לילדים מוכשרים וסקרנים, המעוניינים לדעת יותר. מטרת הלימוד היא פיתוח חשיבה תוך שילוב עבודה ומשחק. הפעילות מתקיימת במתכונת של שיעורי העשרה בשעות אחרי הצהריים פעמיים בשבוע. בית הספר מתארח במבנה של מוסד חינוכי בעיר ובדרך כלל משנה מיקום אחת לשלוש שנים. 

מקצועות הלימוד:

מגמה להתפתחות הילד והכנה לבית הספר - לגילאים 4-5, מתרכזים במפגשים חווייתיים במגוון נושאי למידה: חשיבה מתמטית, פיתוח מושגי יסוד, יצירה ואומנות, מוטוריקה עדינה וגסה, אנגלית ומוזיקה. הפעילות מועברת דרך משחקים באווירה ביתית.

מגמת מדעים ואמנויות - ילדי כיתות גן חובה - ב' מקבלים שיעורי פיתוח חשיבה מתמטית, מחשבים, אנגלית, מוזיקה ואמנות. ילדי כיתות ג' - ו' מקבלים שיעורי חשיבה מתמטית, מחשבים, אנגלית ופיזיקה.

הצטרפתי ל - מפת"ח שנה לאחר הקמתו. הוא היה אז תופעה ייחודית ומיוחדת בחיי היום יום של מודיעין וזכה להצלחה רבה וביקוש גדול בעיר וסביבה ללא כל פרסום. אחת המטרות היתה לספק מענה ללימוד אנליטי ולפיתוח זיכרון לילד.

כתוצאה מצמצום תמידי בשעות ההוראה והצפיפות בכיתות בבתי הספר, תלמידים אינם יכולים לקבל יחס אישי ממורה המלמד כ  40 התלמידים שבכיתה. תלמידים מתקדמים וגם תלמידים בעלי לקויות למידה אינם זוכים ליחס המתאים עבורם. אני כאם חוויתי התייחסות דומה לילדי האישיים.  

ביה"ס  מיועד לילדים מוכשרים וסקרנים, אשר רוצים לדעת יותר אולם לא מתבצעים בו מבחני קבלה או מבחני מיון והוא פתוח לכל המעוניין. השיבוץ בכיתות נעשה בשלב ראשון על פי גיל אך התוכנית מאפשרת מעבר ילדים לקבוצות לימוד שלא לפי גילם. בכל המקצועות או בחלק מהם. גם  עלות הלימודים מאפשרת השתתפות לילדים ממשפחות בכל רמות ההכנסה.

שיטת הלימוד: פיתוח חשיבה תוך שילוב עבודה ומשחק. החלוקה לקבוצות גיל קטנות מאפשרת יחס אישי לכל ילד בכיתה, הפעילות מתנהלת באווירה חמה וביתית, והחומר הנלמד מועבר בצורת משחק. תוכנית הלימודים אינה חוזרת על התוכנית של ביה"ס הרגיל ומפתחת את יכולתו של הילד לחשיבה אנליטית ועצמאית.

אחת הדוגמאות הטובות להצלחת "מפת"ח" היא האולימפיאדה העירונית לחשיבה מתמטית: המאורגנת על ידי "מפת"ח" ומשתתפים כל בתי הספר היסודיים ממודיעין והסביבה. לפי התוצאות של השלבים הראשון והשני, מרכיבים קבוצות גיל מכיתה א' עד כיתה ו' המתחרות בשלב הגמר. בתום האולימפיאדה, מוענקות תעודות ומדליות לזוכים במעמד ראש העיר, סגן ראש העיר (מחזיק תיק החינוך), מנהל מחלקת החינוך בעירייה, מנהלי בתי הספר, רכזות המתמטיקה ומשפחות המתחרים.

כמורה למחשבים ניסיתי לעורר את סקרנותם של התלמידים. השעורים השבועיים היו בנויים ממשימות  שונות שבוצעו על ידי התלמידים בהנחייתי ולימוד היישומים נעשה תוך כדי ביצוע משימה. לדוגמה הכנת תפזורות תשבצים לוחות משחק שונים כגון סולמות ונחשים ותוך כדי כך ללמוד הכנת טבלאות. למרות שתוכנות האופיס היוו בסיס לעבודתי השתדלתי להוסיף תוכנות ופעילויות נוספות לאפשר לילדים לגלות את האפשרויות השונות בהם. בגיל הרך השתמשתי בתוכנות ציור כגון Drawing for children, Tuxpaint, תוכנות המאפשרות בניית דגמים בלגו, יצירת פאזלים לומדות לגיל הרך ועוד. באחת הפעמים לקבוצה מסויימת לימדתי גם לוגו.

יש לציין כי בתחום החומרה וגם בתחום התכנה חשתי לאורך כל הדרך שאנו חיים בתחילת שנות ה – 80 של המאה הקודמת. בחלק מהכיתות הציוד היה מיושן וגם אם הוכנסו לבית הספר בו התארחנו מחשבים חדשים לא הורשינו להשתמש בהם והמשכנו להשתמש בציוד הישן.

לדוגמה בשנת 2011 לימדתי בכיתת מחשבים שעליהם מערכת הפעלה windows 98 ואופיס 2000 למרות שבבית הספר בו התארחנו כיתת מחשבים "מדוגמת וחדישה". שנה לאחר מכן שודרגה הכיתה על ידי כך שהוכנסו אליה מחשבים שנאספו מבתי ספר שונים כך שהיו בה מחשבים עם windows xp בחלקם אופיס  2003 ובאחרים אופיס 2007 ובכולם חיבור מקרטע לאינטרנט.

המחשבות לעזוב ריחפו באוויר במיוחד בשנים האחרונות והעצימו בתחילת שנה זו בה התחלתי ללמוד במגמת תקשוב ולמידה במכללה. בקורס טכנולוגיות כסוכני שינוי בבית הספר עסקנו בין היתר בחדשנות פדגוגית מבוססת תקשוב. עסקנו בפדגוגיה חדשנית הוראה ולמידה שבה הידע, התכנים והמיומנויות מותאמים למציאות טכנולוגית משתנה. למרכיבים בפדגוגיה החדשנית  המתייחסים לשונות בין התלמידים, למכוונות עצמית בלמידה, ללמידה שיתופית ולהרחבת אפשרויות עולם הידע מחוץ למוסד החינוכי. כמו כן שאלנו מה הן המיומנויות הנדרשות מבוגרי מערכת החינוך במאה ה-21

במאמרה מתייחסת לינדה חרזים (2000) לחמישה מאפייני תקשורת המייחדים את הסביבות הלימודיות המתוקשבות ונותנים מסגרת מושגית להדרכה, יצירה ויישום של קורסים מתוקשבים.

·                   תקשורת קבוצתית- רבים אל רבים, כשהמטרה היא למידה שיתופית.

·                   למידה לא תלוית מקום- ניתנת למימוש בכל מקום.

·                   למידה לא תלוית זמן, אסינכרונית- ניתנת למימוש בכל זמן.

·                   למידה מבוססת טקסט, תוך הוספת מולטימדיה.

·                   המחשב כמתווך ללמידה בסביבות מקושרות.

חמשת מאפיינים אלה ביחד מאפשרים סביבות למידה ייחודיות . הם מאפשרים סביבות למידה גדולות יותר שיכולות לאפשר פעילויות קוגניטיביות. לכל אחד מחמשת המאפיינים שצויינו בסעיף הקודם יש את היכולת להעצים  את תהליכי הלמידה

חדשנות פדגוגית מבוססת תקשוב

           א. תחומי החדשנות על פי מיודוסר וחבריו (2003)  מתייחסים למרכיבים של תהליך ההוראה-למידה: התלמיד, המורה, תוכנית הלימודים וארגון הלמידה.

·         ממדי זמן ומרחב

o       המרחב הפיזי- המקום הממשי בו התקשוב תומך בלמידה.

o       המרחב הוירטואלי- היקף הלמידה הוירטואלית בעבודת התלמיד.

o       זמן- מידת השליטה של ביה"ס בזמנו של התלמיד ומידת הגמישות של מערכת השעות.

·         תפקיד התלמיד- התנהגות התלמיד המשתמש בתקשוב בפעילות הלמידה.

·         תפקיד המורה

o       יחסי מורה ותלמידים

o       יחסי מורה עם מורים אחרים.

·         תוכנית הלימודים- שינויים בתוכנית הלימודים עם שילוב התקשוב.

o       תכנים- השפעת התקשוב על התכנים בתוכנית הלימודים.

o       שיטות הוראה- שינוי בשיטות הוראה בעקבות השימוש בתקשוב.

o       שיטות הערכה- שינוי בדרכי הערכת הישגי הלומד.

ב.  תחומי החדשנות השונים נמדדים בשלוש רמות, שכל אחת מהן מתקדמת יותר מקודמתה.

·         הטמעה- מצב התחלתי של הכנסת התקשוב לביה"ס ושילובו בתוכנית הלימודים הרגילה ובפרוייקטים ייחודיים. הסביבה הלימודית בשלב זה אינה משתנה.

·         מעבר-  התקשוב תומך בו זמנית בפעילויות מסורתיות וחדשניות. בשלב זה משולבות יותר פעולות חדשניות משולבות תקשוב  אך סביבת הלימודים המסורתית עדיין נשמרת.

·         התמרה- בשלב זה סביבת הלמידה בביה"ס משתנה שינוי מהותי . חזון התקשוב הינו נדבך חשוב בחזון בית  הספר.

לאור הרחבת הידע שלי במסגרת לימודי במכללה,  בדקתי את החדשנות הפדגוגית המבוססת תקשוב במפת"ח, כחלק מקורס טכנולוגיות כסוכני שינוי בבית הספר. מצ"ב פרוט לפי רמות חדשנות. 

שינוי	מעבר	הטמעה / אסימילציה	דרגות		תחומים
		קיימת כיתת מחשבים בה מתקיימים שעורי המחשבים לפי המערכת השבועית	מרחב פיזי	תצורת זמן ומקום
	לימוד תוכנות האופיס וגרפיקה ממוחשבת ברמות השונות, שימוש ביישומים פתוחים באינטרנט, וכניסה מודרכת לרשת		מרחב דיגיטלי
		התקשוב משולב במערכת השעות – כמקצוע נפרד	זמן
	פיתוח מומחיות תקשוב כללית, לצורך שימוש, תחזוקה ויצירה בהתאמה לפי גילאים ורמות		תפקידים עיקריים	תפקיד התלמיד
		המורה היא המקור המרכזי של מנהיגות, מידע וידע	עם תלמידים	תפקיד המורה
		שיתוף פעולה מתבצע בין המורות למחשבים אין אינטראקציה עם יתר המורים בנושאי תיקשוב	עם מורים
		תחומי דעת מסורתיים מועשרי תקשוב	תכנים	תכנית הלימודים
		למידה תוך כדי השימוש בתוכנות השונות להכנת המטלות	שיטות הוראה
		אמצעי הערכה סטנדרטיים. למרות שהמסגרת אינה פורמאלית מתקיימות אספות הורים אישיות בהם מועברים הערכות לגבי התלמידים.	שיטות הערכה

לאור הבדיקה לעיל ניתן לראות שבתחום תצורת זמן ומקום אנו במפת"ח נמצאים בשלב הראשוני של הטמעה, למרות שאנו קיימים ופועלים במודיעין מעל עשור שנים. גם בתחום של תפקיד המורה ותוכנית הלימודים , אנו נמצאים בשלב הראשוני של הטמעה. דבר זה הוביל אותי לתחושה של דריכה במקום שמשמעותה צעידה לאחור, ראיתי שלא צפוי  כל שינוי בטווח הקרוב מחד ומאידך הרצון להשקיע עצמי בלימודים הובילו אותי לקבלת ההחלטה ולעשיית הצעד שלדעתי היה מתבקש אם כי עדיין יש לי לחלוחית בעיניים. אני מאמינה כי בסיום לימודי אוכל להיכנס לארגון אחר או להקים ארגון הפועל באותם תחומים אך יוכל לחולל שינוי הנדרש לקראת המאה העשרים ואחת לטובת כל ילדי ישראל.

מקורות 

מיודוסר ד', נחמיאס ר', פורקוש-ברוך א', טובין ד' (2003) . חדשנות חינוכית בבתי הספר משולבי תקשוב, אוניברסיטת תל-אביב

מיודוסר ד', נחמיאס ר', פורקוש-ברוך א', טובין ד' (2007) . חדשנות משולבת תקשוב בראי המחקר הבינלאומי, אוניברסיטת תל-אביב

Harasim, L. (2012). Learning Theory and Online Technology. New York: Routledge Press, 83-84.

Harasim, L., (2000). Shift Happens: Online Education as a New Paradigm in Learning. Internet and Higher Education: Special Issue. U.K.: Elsevier Science 3 (2000): 49-50.