מחשבות בעקבות הבגרות במתימטיקה

הפוסט הזה תוכנן להתפרסם על ידי לפני כחודש וחצי קצת לפני בחינת הבגרות במתמטיקה לאור כתבה שפורסמה בחדשות  ערוץ 10  ושלוש שנים בהם אנו מלווים את בני הצעיר בתכנית לנוער מוכשר במתמטיקה.

 "בשער זה לא יכנסו בורים בגאומטריה." נרשם מעל לשערי האקדמיה של אפלטון, וזאת למרות שעסק בפילוסופיה. ואילו המורה למתמטיקה שלימד אותי בתיכון לפני כך וכך שנים, נהג לומר "מי שלא יודע מתמטיקה, לא יצליח בחיים". המתמטיקה היא מקצוע ליבה הכרחי בחברה המודרנית והבסיס לכלל המדעים.

בתכנית לנוער מוכשר במתמטיקה תלמידים מסיימים בגרות כבר בכיתה י',  והמעוניינים ממשיכים ללימודי תואר ראשון במתמטיקה או בפיזיקה  ומסיימים את התואר כבר בגיל 19. המשתתפים בתכנית לומדים שלוש שעות בכל שבוע, אחרי שעות הפעילות של בית הספר במהלך היותם בכיתות ח'- י'  וזאת במקום שש או שבע שעות שבועיות בתכנית הלימודים הרגילה, מרבית העבודה נעשית בבית ע"י התלמידים עצמם ומוקדשת לתרגול. את חומר הלימודים התלמידים מסיימים במחצית כיתה י' מה שמותיר להם זמן רב להתכונן לבגרות ע"י תרגול של תרגילים מסוגים שונים אשר מפתחים את יכולת החשיבה העצמאית, ורמת בחינת המגן הגבוהה מביאה את התלמידים מוכנים יותר לבחינת הבגרות. כמובן שהשתתפות בתכנית זו דורשת מהתלמידים בין היתר משמעת עצמית גבוהה, יכולת עמידה בלחץ וחלוקה נכונה של הזמן במהלך השבוע לצורך הכנת שעורי הבית והתרגילים שכן העומס הוא רב. (גם בני הבכור השתתף בתכנית אולם פרש לאחר שנה בגלל העומס הרב).

כיום מספר הולך ופוחת של תלמידים ניגש לבחינה ברמת 5 יחידות לימוד, והרוב ההולך וגדל מסתפק ב-3 וב-4 יחידות. זוהי תופעה מדאיגה שכן עולמות הידע היחידים שאינם דורשים ידע מתמטי כלל הם תחומי הרוח. לכן, על תלמיד שצריך להחליט לאיזה בחינת בגרות לגשת (כמה יחידות) לחשוב לאיזה מקצוע ולימודים גבוהים הוא מייעד את עצמו: מדעי החיים, מדעי הטבע, הנדסה, מדעים מדויקים, מדעי החברה, רפואה וניהול דורשים כולם קורסים כמותיים שמותנים בהשכלה מתמטית. גם מי שאינם רואים את עצמם ממשיכים במקצועות המחייבים השכלה מתמטית יכולים להפיק מלימודי המתמטיקה כלי למידה, חשיבה עצמאית עמוקה ועקרונות של סדר וארגון.

חלק מהבעיה נעוצה גם ברמה ירודה של ההוראה ומהכשרה לא מתאימה של המורים למתמטיקה.  כיום יש מורים רבים במערכת המלמדים מתמטיקה אך אינם מורים למתמטיקה בהכשרתם המקצועית על פי נתוני משרד החינוך בחינוך הממלכתי 35% מהמורים הוכשרו ללמד את המקצוע, בחינוך הממלכתי-דתי 33% ובחינוך החרדי 18% בלבד. בחינוך הערבי, לעומת זאת, 64% מהמורים למתמטיקה הוכשרו ללמד את המקצוע בחינוך העל יסודי המצב טוב יותר רוב גדול של המורים הוכשר כנדרש. עם זאת, בחינוך הממלכתי-דתי ובחינוך החרדי המצב אינו משביע רצון דו"ח התאמה בין תחום ההכשרה לתחום ההוראה של מורים - תמונת מצב מרכז המחקר והמידע של הכנסת מורה שאינו מגיע מתחום המתמטיקה לא יכול להחדיר בתלמידים את אהבת המתמטיקה ואילו מורה טוב למתמטיקה שיצליח להחדיר בתלמידים אהבה למקצוע ומשמעת תרגול, יביא לגישה ידידותית יותר כלפי החומר.
רבים מהתלמידים הניגשים לבחינת הבגרות נעזרים בשיעורים פרטיים כך שההצלחה שלהם בבחינה לא משקפת בהכרח את הצלחת בית הספר אלא את יכולתם של ההורים לעמוד בתשלומי השיעורים הפרטיים. 

לדעתי, את החיבור למקצוע צריך להחדיר כבר מגיל צעיר במסגרת בית הספר היסודי ואפילו גן חובה. השתתפות בפעילויות המשלבות בתוכן את המקצוע תחזק את החיבור אליו. חלק מבוגרי התכנית לנוער מוכשר במתמטיקה החלו אותו בקורסי העשרה המתקיימים בכיתות ו – ז  ובמקרה הפרטי שלי ואף קודם לכן במסגרת חוגי העשרה והשתתפות באולימפיאדה לחשיבה מתמטית.

ישי מקבל מדליה מראש העיר על זכייה במקום ראשון באולימפיאדה לחשיבה מתמטית

כמו כן,במהלך לימודיהם צריך לתת לתלמידים להתנסות בתרגילים מסוגים שונים שיפתחו את החשיבה העצמאית שלהם ואת יכולתם לפתור בעיות. להפוך את הלמידה לחווייתית יותר על ידי שילוב חשיבה מתמטית ובעיות הבנה ולא רק פתרון טכני של בעיות. למידה תוך כדי הכנת פרויקטים שונים, עבודות חקר וניצול מיטבי של התקשוב בלמידה כיום מיתן לשלב גם את הלוח האינטראקטיבי. כפי שמנסים לעשות, כיום, במסגרות חוץ בית ספריות במסגרת לימודי העשרה.

בחינת הבגרות במתמטיקה היא כיום מקצוע חובה בכל מגמות הלימוד ובחלוקה ליחידות  3, 4 או 5 יחידות. לדעתי ניתן לשנות את הגישה כך שבחינת בגרות חיצונית תיעשה רק למי שלומד במגמות בעלת התמחות במקצועות ראליים או טכנולוגיים ובמגמות אחרות כגון ספרותית, אומנות וכד' ייבחנו במתמטיקה כבחינה פנימית. בדרך זו ניתן לעזור לתלמידים להתגבר על חרדת המתמטיקה.

כתבה שפורסמה בערוץ 2 לפני בחינת הבגרות במתמטיקה ב- 24/5/2010 בהשתתפות אחי דר' איציק קורן ז"ל